יום שלישי, 30 ביוני 2009

הנה סיפור קצר שכתבתי לפני כמה חודשים.

"אז בלי שתגידי ,סידרתי הכל.
בישלתי, דאגתי ,טרחתי לשאול.
ובלי שתדעי,בצאת הלבנה...
ניקיתי,כיבסתי למענך יקירה.
ואז כשעצרתי ושכבתי לנוח.
הבנתי שיש גם אותי פה ,בטוח.
נרדמתי ואז דממה שררה.
אחר כך התעוררתי לבוקר נורא.
מלוכלך,מבולגן ולא רציני.
כאילו כל כך התאכזבתי מעצמי.
התארגנתי מהר,כדי שנספיק.
נסענו מהר, את שמעת את הדיסק.
כשחזרתי הביתה עייף ומרוח
סידרתי,בישלתי,דאגתי,טרחתי,ניקיתי,כבסתי,עצרתי,הבנתי.
הבנתי שיש גם אותי פה ,בטוח."
שתף פוסט זה עם חברייך בפייסבוק !

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה